חדשות

לפני זמן-מה התחלתי לעבוד על פרוייקט ההיסטוריה של האטריק ואפילו אף על פי ששיחקתי בהאטריק כמעט מראשיתו, לא יכולתי שלא להיות המום. המום מהמשחק ומהזמן הארוך שהוא קיים – כמעט נצח בז'אנר הזה. אך נדהמתי גם מעצמי, כמה שזה לא יישמע טיפשי. מפני שכשהתחלתי לחשוב על עשר השנים האחרונות מחיי, נהיה לי ברור כשמש שהרבה מים זרמו והרבה מאוד השתנה בחיי מאז שהתחלתי לשחק בהאטריק.

כשהתחלתי לשחק בהאטריק בשנות העשרים המוקדמות לחיי, הייתי רווק ועבדתי במשרה המלאה הראשונה שלי. מאז הייתי בקשר ארוך-טווח, בעוד מספר קשרים, רווק (שוב) מספר פעמים, שיניתי מספר עבודות, עברתי מספר דירות והתחתנתי. היום כל הדברים האלה אינם מוזרים במיוחד ואינם מדהימים. כל זה די טבעי עבור בחור בגילי. לא, הדבר המדהים הוא שהתחברתי להאטריק פחות או יותר כל יום בעשר השנים האחרונות. כל פרט בחיי השתנה מאז, אבל האטריק עדיין חי ובועט. כל התחביבים האחרים נמוגו כעבור זמן-מה, אבל האטריק נשאר. אחרים כמובן יקראו לזה חנוניות, אבל אני בוחר לקרוא לזה דבר מדהים.

מה שהופך את העובדה הזאת למדהימה אף יותר הוא שהיום אני בקושי מבלה זמן עם חברי הישנים משנות העשרים המוקדמות לחיי. פגשתי את רוב חברי האמיתיים היום הודות… כן, להאטריק. כשהתחתנתי לפני מספר חודשים, רבים מחברי שהכרתי דרך האטריק הוזמנו, אך רק חבר אחד מבין חבריי מלפני עשר שנים – וגם הוא משחק בהאטריק. אני מניח שאילו לאשתי לא היו חברים, זאת הייתה לגמרי מסיבת האטריק עם שמלת כלה כדי לתבל אותה מעט.

אני מניח שזה אומר עליי הרבה כעל בן-אדם, אבל למעשה זה אומר יותר על האטריק. נרשמתי כדי להראות לכולם איזה מנג'ר מעולה אני, אבל מהר גיליתי כי האטריק הוא הרבה יותר מסתם משחק. וכשהלכתי למפגש הראשון שלי במקום מפגש האגדי של האטריק Soldaten Svejk, פאב/מסעדה צ'כית בסטוקהולם, גיליתי גם שכל המנג'רים האחרים לא היו חנונים שמנים (או רזים) בעלי משקפיים עבים ואישיות משעממת השותים קולה. הם היו בערך כמוני, אנשים די רגילים, המנהלים קשר אינטנסיבי עם האטריק.
הדבר הכי מדהים אולי הוא שהסיפור שלי הוא ממש לא ייחודי, אני יודע שרבים מכם חוו את אותן החוויות.

כאשר יצא ההאטריק ה"חדש" באוקטובר 2000, נשאלה השאלה "מה יקרה הלאה", ונאמר כי בהאטריק יהיו מיליוני משתמשים, תהיה לו מדינה משלו עם נציגות באסיפה הכללית של האו"ם וביורן יקבל פרס נובל על מיגור האלימות על מגרשי הכדורגל בכל העולם. זה כמובן לא קרה, אבל לפחות עברנו דרך ארוכה, שבמהלכה כל-כך הרבה דברים טובים התרחשו ומתרחשים, כגון משתמשים אשר מארגנים הגרלות של תומכי האטריק בכל חג המולד למען אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותו או הארגון האחרון של גביע השלום בין קבוצות ישראליות לקבוצות ממדינות מוסלמיות, למשל.

יחד עם זאת, כל הדברים האלה לא נכנסו לספרי ההיסטוריה. עדיין לא, בכל אופן. אך ספר ההיסטוריה החדש שלנו מכיל הרבה מידע נוסטלגי אודות האטריק, עונה אחר עונה. חפרתי בעומקי הארכיונים שלנו וזו הייתה נסיעה מרתקת בזמן. כמובן שאי-אפשר לציין הכול בדף ההיסטוריה. הפעם התמקדתי בעדכונים ושינויים חשובים במשחק, וניסיתי לעשות את זה קצר יחסית. יחד עם זאת, סיפורים רבים נשארו בחוץ, כמו יום שני השחור, באג התאומים ובאג הדואים, וכמו גם אירועי הקהילה שציינתי מוקדם יותר. אני באמת מקווה שאוכל לכתוב גם על כל אלה בעתיד.

העשור להאטריק מתקרב, והגיע הזמן לראות את ההיסטוריה.
אני חושב שתמצאו דברים שלא ידעתם קודם וגם תזכרו בהרבה רגעים מיוחדים. ככה זה היה לגביי לפחות.

(למען הפרוטוקול, מצאתי דבר אחד נוסף שגם עשיתי באופן קבוע: הקשבתי לסמאשינג פאפקינס כל השנים האלה. אבל זה הכול. מבטיח.